ב- 4 בנובמבר 1995 בתל אביב, נרצח ראש ממשלת ישראל מר יצחק רבין. היה זה רצח פוליטי שאירע בתום עצרת תמיכת המונים בהסכמי אוסלו תחת הסיסמה "כן לשלום-לא לאלימות". העצרת נועדה להביע הזדהות עם מדיניות השלום של ממשלת רבין ובאה כתגובה להפגנות הסתה חסרות תקדים נגד מדיניות הממשלה (הסכם "אוסלו ב") ונגד ראש הממשלה, יצחק רבין.
הרוצח, יגאל עמיר, יהודי שדגל באידיאולוגיה ימנית פונדמנטליסטית, סבר שהסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל וקיווה שרצח ראש ממשלה ימנע את מימושם. לרצח היו השלכות רבות על המצב הפוליטי בישראל, והוא נחווה בידי רבים כנקודת שבר ביחסים בין ימין ושמאל במדינה.
שלוש יריות מאקדחו של רוצח יהודי בסיומה של עצרת השלום שמו קץ לחייו של ראש הממשלה יצחק רבין - וגרמו לשבר נורא בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי.
היה זה המקרה השני בהיסטוריה היהודית שבו נרצח מנהיג מדינה יהודית בידי רוצח יהודי. המקרה הראשון - והיחיד עד שנת תשנ"ו (1995) - קרה 2,577 שנים קודם לכן בממלכת יהודה, ובו נרצח גדליהו בן אחיקם, מושל יהודה, בידי מתנקש יהודי ביום ג' בתשרי בשנת 582 לפני הספירה (ספר מלכים ב פרק כה פס' 25). בגלל חומרת המעשה ותוצאותיו נקבע ג' בתשרי כיום צום - הוא צום גדליהו. ומאז רצח רבין נוהגים לקיים בצום גדליהו תפילה מיוחדת ליד מקום הירצחו של רבין בתל אביב.
(חזרה לדף הבית)